Translation and Ideology

Ο Φερνάζης και η μετάφραση της ειρωνείας

by Vicente Fernández González

Published in H ποίηση του κράματος. Μοντερνισμός και διαπολιτισμικότητα στο έργο του Κ. Π. Καβάφη, edited by Μιχάλης Πιερής, Heraklion, Crete University Press, 2000, 245-258.

Some Remarks on Linguistic Aspects of Religion

by Piotr Blumczynski

Published in Anglica Wratislaviensia XLVIII (2010), 87–95.

Religion is vitally bound to language in various and intricate ways. On the most obvious level, a number of religions... more Religion is vitally bound to language in various and intricate ways. On the most obvious level, a number of religions have a sacred language in which their sacred writings are recorded or in which religious rites are performed. The linguistic dimension of religion, however, extends far beyond the use of a particular natural language in liturgical contexts and it is the extent of this dimension that this paper attempts to outline (though, because of the vastness of the problem involved on the one hand and the unrelenting space limitations on the other, the following remarks shall be confined mostly to the Christian religion and based on predominantly Polish language data). The areas dicussed include the spelling convention, lexis and phraseology, grammar, imagery and the concept of "religiolect."

On Translating the Greek Aorist into English

by Piotr Blumczynski

Published in Anglica Wratislaviensia XLVII (2009), 43–53.

Equivalence has long been the key term in defining the essence of translational activity: “Whoever takes upon himself... more Equivalence has long been the key term in defining the essence of translational activity: “Whoever takes upon himself to translate contracts a debt; to discharge it, he must pay not with the same money, but the same sum” (West 1932 in Nida 1964/2000). This fundamental notion of equivalence has led some to the conclusion that “no linguistic specimen may be interpreted by the science of language without a translation of its signs into other signs of the same system or into signs of another system” and has drawn the attention of many to “the urgent need for … differential bilingual grammars … defining what unifies and what differentiates the two languages in the selection and delimitation of grammatical concepts” (Jakobson 1959/2000: 115). Based on this realization, implicitly present in the translational thought for centuries, numerous contrastive studies have emerged; more importantly, however, the scholarly paradigm encouraging the exploration and representation of peculiarities of one language in terms of the structures found in another language has developed and established itself. This paper is an attempt to illustrate the application of this paradigm to the Greek-English interface: in particular, to translating the Greek aorist into English.

And he opened his mouth and taught them saying

by Piotr Blumczynski

Published in Synergies Pologne n°5 - 2008 pp. 39-49

This paper provides an overview of rich biblical imagery related to the mouth, built around the conceptual metaphor... more This paper provides an overview of rich biblical imagery related to the mouth, built around the conceptual metaphor mouth is an opening, followed by a critical analysis of four text units from both Testaments employing the basic extensions of this metaphor in the renderings of twelve contemporary English versions of the Bible. It is demonstrated that the meaningful choice of translating techniques and the type of equivalence pursued in translation must be based on a thorough examination and comparison of the conceptual systems of the source and target languages.
Key words: Bible, translation, mouth, metaphor

Ocho apuntes sobre el traducir y un esbozo (prestado) de poética

by Vicente Fernández González

Published in 'Vasos Comunicantes' 30 (2005), 79-85.

A Reflection of What Influences and Controls My Ideologies: An Examination Of Althusser’s Ideological State Apparatus By Michele Stopera Freyhauf

by Michele Stopera Freyhauf

originally published on the Feminism and Religion project.

Exploring the new world of historiography this semester has been an adventure.  In my studies, I came across an... more Exploring the new world of historiography this semester has been an adventure.  In my studies, I came across an interesting person named Louis Pierre Althusser.  He is considered a structuralist Marxist and in 1970, he wrote an essay titled Ideology and Ideological State Apparatuses (Notes towards an Investigation).  The basis of his argument explores how various institutions control the working class.  We have our ideas taken from or given to us because we were essentially molded by various institutions that are being controlled by an agency of power, like government or church.  Someone has told us what it is to be moral and ingrained that definition.  Someone has influenced our idea of what it means once you graduate from high school then college.  Someone else has defined the benchmark for wealth and happiness or when we have enough “stuff.”  Ideologically we are controlled by so many outside factors.  It is this point that I want to reflect an explore as a Feminist, a mother, a graduate student, and part of the proverbial 99%.

Marie-Claire Blais en traduction ou la Weltliteratur en action

by Rainier Grutman

R. Grutman, « Marie-Claire Blais en traduction ou la Weltliteratur en action », Alternative francophone (University of Alberta, Edmonton), numéro spécial Traduire la francophonie : enjeux et défis, vol. 1, no 3, 2010, p. 1-12.

Loin de se laisser réduire à une bibliothèque de chefs-d’œuvre, la notion de « littérature mondiale » (Weltliteratur)... more Loin de se laisser réduire à une bibliothèque de chefs-d’œuvre, la notion de « littérature mondiale » (Weltliteratur) lancée par Goethe en 1827 renvoie plutôt à un commerce d’idées non dépourvu de concurrence. Cette dimension agonistique a été mise en relief par Pascale Casanova dans La République mondiale des lettres. Elle conçoit cette dernière comme un espace où les écrivains de différentes nationalités entrent en lice et en concurrence, grâce notamment à la traduction, qui apparaît dès lors « comme l’une des voies principales de consécration des auteurs et des textes ».
Où situer la francophonie dans cette constellation ? Quel en est le poids relatif, aussi bien comme fournisseur de textes-source que comme relais de textes-cible ? Si Casanova s’est penchée sur le deuxième aspect, cet article porte sur la première partie de la question. L’exemple qui servira de pierre de touche est Une saison dans la vie d’Emmanuel de Marie-Claire Blais, roman dont on connaît mal la trajectoire en traduction. Comme nous essayerons de le montrer, celle-ci passe moins par la consécration parisienne que par le relais américain, notamment grâce aux multiples interventions du grand critique Edmund Wilson, responsable de sa « traduction-consécration » new-yorkaise.

Far from being reducible to a library of literary masterpieces, Goethe’s notion of Weltliteratur (coined in 1827) refers, rather, to a competitive interchange between kindred spirits. This competitive aspect has been highlighted by Pascale Casanova in The World Republic of Letters, a metaphor she uses to describe the arena where writers from different nationalities compete in translation. Translation thus become one of the foremost means of consecrating authors and texts. How does the Francophonie fit into this picture? What is its relative weight, both as a supplier of source texts and a relay for target texts? Since Casanova has studied the latter aspect abundantly, we shall focus on the first part of the question, using Marie-Claire Blais’s 1965 novel, Une saison dans la vie d’Emmanuel, as a touchstone. As we shall try to show, the international career of this novel depends as much on an American “connection,” (most notably in the figure of renowned critic Edmund Wilson, who was instrumental in Blais being translated in New York) as on official recognition in Paris (where the novel received the coveted Médicis prize).

"Discerning Globalization through Translation as Postcolonial Identity" in Crossing the Disciplines: Explorations at the Interface

by Cynthia Sau-kuen Tsui

Doctoral Conference Paper, Centre for Translation & Comparative Cultural Studies, University of Warwick, UK. Warwick Working Papers Series 2008 (ISBN 0-954 2465-4-3), p.22-37.

An attempt towards cutting-edge theoretical explorations in translation studies. Starting from the identity crisis in... more An attempt towards cutting-edge theoretical explorations in translation studies. Starting from the identity crisis in cultural globalization known as “Jihad vs. McWorld” by Benjamin Barber, this paper draws inspirations from Annie Brisset's observation of the “deficient” target language in translation and Edward Said’s criticism on “Orientalism”. It then challenges Jacques Derrida’s “Différance” and points to a new view of cultural identity of negotiable differences, offering a philosophical solution to the global identity crisis.

La traduction de la pensée culturelle russe par Desiderio Navarro à Cuba, 1960-2009

by Raúl Ernesto Colón Rodríguez

Communicating Religious Ideologies: Comparative Translations of the "Dao De Jing"

by Augustin Gallion

"Totalitarian Translation" as a Means of Forced Cultural Change: The Case of Postwar Soviet Estonia

by Daniele Monticelli

Between Cultures and Texts: Itineraries in Translation History. Entre les cultures et les textes : itinéraires en histoire de la traduction. Edited by Antoine Chalvin, Anne Lange, Daniele Monticelli, with an Introduction by Theo Hermans.  Peter Lang Europäischer Verlag der Wissenschaften, 2011, 187-200

Translation and Coded Dialogue in the Spanish Empire

by Damian Bacich

Pacific Coast Philology (2007). 156-168.

Piece's of Evolution's Puzzle: A Social-Philosophical Perspective

by Gregory Sandstrom

Published in Murmansk State Technical University - Proceedings, 2008

This paper tries to show that evolution is an outdated theory in human-social sciences; it has been applied in the... more This paper tries to show that evolution is an outdated theory in human-social sciences; it has been applied in the past and is now set to become obsolete. This is because human agency, free-will, decision-making and intentionality are predominantly excluded from social-humanitarian evolutionary discourse, which leads to a dehumanizing effect. An updated, non-evolutionary (cf. post-evolutionary) view of human-social change(s) that suits the information-electronic age and ushers in a teleological perspective would offer a timely solution to this problem.

רעד אל העם!: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל

by Ghil'ad Zuckermann

Let My People Know!: Towards a Revolution in the Teaching of the Hebrew Bible

Authors:
Ghil'ad Zuckermann
Gitit Holzman

Journal:
גילוי דעת - כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות
גילוי דעת 1
Gilui Daat 1

pp. 13-31

Editors:
Nimrod Aloni
Amnon Yuval

עורכים:
נמרוד אלוני
אמנון יובל

Date:
2011

רֵעד אל העם!: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל

Let My People Know!: Towards a Revolution in the... more רֵעד אל העם!: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל

Let My People Know!: Towards a Revolution in the Teaching of the Hebrew Bible

גילוי דעת 1

Gilui Daat 1

2011

pp. 13 -31

Professor Ghil'ad Zuckermann
Dr Gitit Holzman

גלעד צוקרמן
גתית הולצמן


תקציר

ידע התנ"ך וכן ידע השפה הם בין הנושאים החשובים ביותר אותם אמורה מערכת החינוך הישראלית להקנות לבוגריה. נשאלת השאלה מדוע המשאבים הרבים המופנים להוראת מקצועות אלה אינם תורמים בפועל לידיעת תנ"ך ואף לא לידיעת הלשון העברית.

המאמר מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הכשלים בהוראת שני המקצועות. שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל :הישראלית. שפה זו היא הכלאה בין העברית, היידיש ושפות נוספות, היא בעלת דקדוק משל עצמה, והיא היא שפת אמם של רוב ילידי ישראל מזה כמאה שנים.

המאמר עומד על כך כי יש הבדל מהותי בין אופן הרכישה של שפת האם ודרך השימוש בה, לבין המנגנונים הפועלים בעת השימוש בשפות הנרכשות באופן אחר. לפיכך, היות והתנ"ך כתוב בְּשפה שאינה שפת אימם של דוברי הישראלית, הוראתו חייבת להעשות בשיטות המשמשות בתחום הוראתן של שפות זרות. במקביל לכך יש לכבד את השפה הישראלית הנוהגת כיום ולחדול מלייסר את הציבור הדובר אותה על כי לשונו אינה כפופה לחוקי העברית הקדומה.

החברה הישראלית עתירת פולמוסים הנוגעים לדת ולתרבות, ומסתמכים במידת מה על מקורות היהדות. הבנת לשון המקורות הקדומים והכרות מעמיקה עם רעיונותיהם אשר תושג אך ורק על ידי נקיטת אמצעים פדגוגיים הולמים, תשכלל את השיח הציבורי ותשפר את יכולת הכלל להפיק תועלת של ממש מאותם ויכוחים.




רשימת מקורות

אברהים, רפיק (2010). דיגלוסיה ודו-לשוניות בהקשר של השפה הערבית: עדות ממחקר קוגניטיבי, מגמות - כתב עת למדעי ההתנהגות, כרך מו, עמ' 625-598.

אפלטון, (תש"מ 1979). 'אפולוגיה של סוקרטס', כתבי אפלטון, תירגם מיוונית יוסף ג. ליבס, כרך ראשון. ירושלים ותל-אביב: הוצאת שוקן, עמ' 206 – 238.

בן חיים, זאב. (התשנ"ב 1992). 'האחדות ההיסטורית של הלשון העברית וחלוקתה לתקופות – כיצד?', במלחמתה של לשון, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית עמ' 3 – 35.

הראל, עמוס. (2011 14 יוני). הרמטכ"ל, בני גנץ, קבע שיש לומר בטקסים "יזכור אלוהים" ולא "יזכור עם ישראל". הארץ. נדלה ב 11 באוגוסט 2011 מתוך:
http://www.haaretz.co.il/

הרמתי, שלמה. (תשנ"ז 1997). עברית - מ"שיח שפתיים" ללשון לאומית. תל אביב: הוצאת ירון גולן.

הרמתי, שלמה. (תש"ס 2000). עברית שפה מדוברת, תל אביב: משרד הבטחון

הרשב, בנימין. (תשס"ח 2008). לשון בימי מהפכה, המהפכה היהודית המודרנית ותחיית הלשון העברית. ירושלים: כרמל.

'עברית קדוּמה ועברית בּת ימינוּ – לשוֹן אחת?' שיח בלשנים, לשוֹננוּ לעם, מחזור לא קוּנטרס ד, אדר תש"ם (1980).

צוקרמן, גלעד. (תשס"ט 2008). ישראלית שפה יפה. תל אביב: עם עובד.

קלוזנר, יוסף. (1957). עברית עתיקה ועברית חדשה, בתוך: העברית החדשה ובעיותיה., תל אביב: מסדה, עמ' 36 – 56.

קשתי, אור. (2011 24 פברואר). ירידה חדה במספר התלמידים הניגשים לבגרות מורחבת בתנ"ך. הארץ. נדלה ב 1 במרץ 2011 מתוך:
http://www.haaretz.co.il/

רבין חיים . (תשל"ה 1975), ). מהותו של הדיבּוּר העברי שלפני התחייה, לשוננו לעם כו, עמ' 227 - 233.

רבין, חיים. (תשנ"ט 1999)., מה הייתה תחיית הלשון העברית?, חקרי לשון, אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה, ערוכה בידי משה בר-אשר וברק דן, ירושלים: מוסד ביאליק. עמ' 359 – 376.

רביצקי אביעזר. (תשנ"ז 1997). דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

רוזן, חיים. (תשט"ז 1956). העברית שלנו :בלשנות שיטות באור דמותה , תל אביב: עם עובד.

רוזן, חיים. (תשל"ד 1974)., הלשון העברית בת ימינו, האנציקלופדיה העברית, (כרך כו, עמ' 660 – 664). ירושלים: מסדה.

שלום גרשם. (תש"ן 1989). הצהרת אמונים לשפה שלנו, מכתב לפרנץ רוזנצווייג ב 26.12.1926. עוד דבר, פרקי מורשה ותחיה (ב). כינס וערך: אברהם שפירא, תל אביב: עם עובד. עמ' 59 – 60.

שפירא אניטה. (תשנ"ז 1997). בן-גוריון והתנ"ך: יצירתו של סיפר היסטורי?, יהודים חדשים, יהודים ישנים, תל אביב: עם עובד. עמ' 217 – 247.

שפירא אניטה. (תשס"ו 2005). התנ"ך והזהות הישראלית. ירושלים: מאגנס.


Chomsky, Noam. (1957)., Syntactic Structures, The Hague: Mouton.

Ibrahim, Raphiq. (2009). Selective deficit of second language: a case study of a brain-damaged Arabic-Hebrew bilingual patient, Behavioral and Brain Functions. 5:17.

Zuckermann, Ghil'ad. (2006). A New Vision for "Israeli Hebrew": Theoretical and Practical Implications of Analysing Israel's Main Language as a Semi-Engineered Semito-European Hybrid Language. Journal of Modern Jewish Studies 5.1: 57-71.

Zuckermann, Ghil'ad. (2009). Hybridity versus Revivability: Multiple Causation, Forms and Patterns. Journal of Language Contact Varia 2: 40-67.



---------------------------------------------------------------------------------

גילוי דעת - כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות

כתב עת שפיט חדש

בהוצאת מכללת סמינר הקיבוצים והוצאת הקיבוץ המאוחד

"גילוי דעת" – תעודת זהות"גילוי דעת" הוא כתב עת מדעי שפיט, שעומד לצאת לאור על ידי מכללת סמינר הקיבוצים והוצאת הקיבוץ המאוחד, וששם לו למטרה להעשיר ולהעמיק את הדיון בסוגיות חינוכיות, חברתיות ותרבותיות המעסיקות את החברה הישראלית והעולמית עם תחילת העשור השני של המאה ה-21.

מתוך עמדה המאמינה בחשיבותה של ראייה אינטלקטואלית רחבה ומקפת ובנחיצות קיומה של קשת מגוונת של נקודות מבט ותחומי מחקר ושיח, כתב העת יפרסם מאמרים שישקפו מנעד רחב של פרספקטיבות דיסציפלינאריות, שיטות חקירה והשקפות ערכיות. בהתאם לכך, מערכת "גילוי דעת" כוללת, לצד חוקרים בתחומי החינוך, מלומדים בעלי שם מתחומי דעת שונים במדעי החברה והרוח.

המכנה המשותף של המאמרים שיתפרסמו יהיה מקוריותם, יכולתם להתמודד עם סוגיות מרכזיות בשיח החינוכי והציבורי, ותרומתם למבט רחב ומשמעותי על הנושא שבו יעסקו. נעודד באופן מיוחד את הופעתם של מאמרים ביקורתיים ובעלי תכנים פולמוסיים, מתוך אמונה בחשיבותה של נועזות אינטלקטואלית ומתוך רצון להפוך את "גילוי דעת" לאתר מרכזי לחידוד ולליבון שאלות יסוד ישראליות וגלובליות.

נימנע מלפרסם ב"גילוי דעת" מאמרים המטפלים בנושאים ספציפיים ומצומצמים באופן כזה שאינם מאירים סוגיות והיבטים רחבים ושאינם בעלי השתמעויות החורגות מהמקרה הקונקרטי שהם עוסקים בו. כתוצאה מכך, לא יתקבלו לפרסום מאמרים שעוסקים בסוגיות תוך-דיסציפלינאריות צרות, שאין להן נגיעה משמעותית לסוגיות חינוכיות, חברתיות או תרבותיות.

עורך ראשי: פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם, מכללת סמינר הקיבוצים
עורך: ד"ר אמנון יובל, המכון לחינוך מתקדם, מכללת סמינר הקיבוצים

חברי מועצת המערכת: פרופ' דן אבנון, ד"ר איימן אגבריה, פרופ' חיים אדלר, פרופ' יאיר אורון, פרופ' ניב אחיטוב, פרופ' יאירה אמית, פרופ' אבנר בן עמוס, פרופ' מרים בן פרץ, ד"ר אוה ברגר, פרופ' מירי ברוך, ד"ר דפנה גולן, ד"ר יוסי דהאן, פרופ' עמוס דרייפוס, פרופ' חגית הלפרין, ד"ר רבקה ודמני, פרופ' רות זוזובסקי, פרופ' צבי טאובר, פרופ' יוסי יונה, פרופ' ציפי ליבמן, פרופ' אייל נווה, פרופ' גבי סלומון, פרופ' פניה עוז-זלצברגר, פרופ' פייסל עזאיזה, פרופ' משה צוקרמן, פרופ' יצחק קשתי, פרופ' אריאל רובינשטיין, פרופ' עוזי שביט.

A Internacionalização de valores sociais e culturais: sobre as estratégias de homogeneização e localização da revista Seleções

by Clem Robyns

Translation into Portuguese (2011) of "The internationalisation of social and cultural values:On the homogenization and localization strategies of The Reader's Digest".

The internationalisation of social and cultural values: on the homogenization and localization strategies of the Reader‟ s Digest

by Clem Robyns

A Portuguese translation can be found at: http://www.pget.ufsc.br/in-traducoes/edicao_4/Tradu%C3%A7%C3%A3oGotz_RobynsREVISADA.pdf

Towards a sociosemiotics of translation

by Clem Robyns

Puiblished in Romanistische Zeitschrift für Literaturgeschichte /
Cahiers d’Histoire des Littératures Romanes, 1992:1, pp. 211-226

This paper discusses some concepts and methods for the study of the role translations can play in the construction and... more This paper discusses some concepts and methods for the study of the role translations can play in the construction and distribution of cultural models.

Translation and discursive identity

by Clem Robyns

Published in Poetics Today 15:3, Fall 1994, pp. 405-428.

For any target discourse, translation, as a confrontation with the nonidentical, is a potential threat to its own... more For any target discourse, translation, as a confrontation with the nonidentical, is a potential threat to its own identity. Via a broad definition of translation as “discursive migration,” this paper discusses the possible ways in which a discourse may react to the intrusion of alien discursive elements. Two basic questions function as guidelines: Does a discursive practice acknowledge the otherness of intruding elements? And, does it allow their intrusion without transforming them according to target codes? Thus, four prototypical stances (imperialist, defensive, trans-discursive and defective) are extensively discussed. Finally, this framework is applied to the conflicts characterizing the identity construction of translation studies as a discipline in itself.

On Translation

by Glenn Wallis

Buddhadharma: The Practitioner’s Quarterly, volume 7, number 4, Summer 2009: 83-85.

Nikolov, A. Mediaeval Slavonic Anti-Catholic Texts from the Manuscript Collection of the Romanian Academy. – In: New Europe College Regional Program 2003-2004, 2004-2005, Bucharest, 2007, 261 - 290

by Angel Nikolov