Historiography of the French Revolution

Historical Novel in the Post-French Revolution Debate – Landscape and Nation

by Fiona Price

Presented at BSECS 2012

“Amidst the Ruins of Ancient Rome”: The Historical Novel in the Post-French Revolution Debate – Landscape and Nation... more “Amidst the Ruins of Ancient Rome”: The Historical Novel in the Post-French Revolution Debate – Landscape and Nation

In the “General Preface to the Waverley Novels” Scott shows the generosity Andrew Lang associates with him by stating that, along with the editorship of QueenHoo Hall (1808), it was “the extended and well-merited fame of Miss Edgeworth” that led him to recollect the unfinished manuscript that became Waverley (1814). Given the common tendency to identify Scott with the historical novel, Scott’s remarks could be taken to suggest that the ‘national element’ (as Lukács describes it) in historical fiction stems from the national tale. Yet, as Richard Maxwell and Anne H. Stevens have explored, there is an historical novel before Scott. Further, this is a genre that engages with the form of history writing in order to re-imagine the nation. In the decades before Waverley, the impulse to give an ‘historical and moral view of the French Revolution’ (to borrow the title of Mary Wollstonecraft’s 1795 work) led to a reconsideration of English colonial practices, both within Britain and internationally. The current paper focuses on one example of this, Cornelia Ellis Knight’s 1792 novel, Marcus Flaminius, exploring how Knight uses the landscape of Germania and of Rome to offer a new way of reading the British landscape and hence the nation itself.

Fiona Price, University of Chichester

Notes for a History of the Political (Capital Events and Bodies Politic in the French Revolution)

by Sylwia Chrostowska

published in Telos, special issue on Carl Schmitt and the event

Les enjeux d’une traduction, à propos de l’ouvrage d’Eric J. Hobsbawm, Aux armes historiens. Deux siècles d’histoire de la Révolution française.

by Julien Louvrier

Published on Révolution- Française.net, 10.10.07

Pour Albert Soboul

by Julien Louvrier

Published in Annales Historiques de la Révolution Française, n°3, 2005, pp.135-139.

Compte-rendu du colloque organisé à l'occasion de l'inauguration de l'exposition "Albert Soboul, historien de la... more Compte-rendu du colloque organisé à l'occasion de l'inauguration de l'exposition "Albert Soboul, historien de la Révolution française" au Musée de la Révolution française de Vizille le samedi 4 juin 2005.

"Justificatory Arguments Theological and Political: Two Senses of Secularization”

by Stephanie Frank

Published in _Herrschaftsordnung und Religion: Theologiepolitische und sakrale Rechtfertigungsnarrative in Spätmittelalter und Früher Neuzeit_ (Berlin: Duncker und Humblot, 2011).

In this essay, I leverage the Malebranche-Sieyès homology to suggest that recent cultural historiography of the French... more In this essay, I leverage the Malebranche-Sieyès homology to suggest that recent cultural historiography of the French Revolution—including Paul Friedland’s compelling _Political Actors_—has been colored by a secularization narrative that appears not to be borne out by the evidence.

"The general will beyond Rousseau: Sieyès' theological arguments for the sovereignty of the Revolutionary National Assembly"

by Stephanie Frank

_History of European Ideas_ 37 (2011): 337-343.

This essay develops a thoroughgoing homology between Malebranche’s justification of the authority of the Church, in... more This essay develops a thoroughgoing homology between Malebranche’s justification of the authority of the Church, in the _Entretiens sur la métaphysique et sur la religion_ (1688), and Sieyès’ justification of the authority of the National Assembly, in his speeches on the floor of that body (1789). I use the homology sketched here to intervene in recent scholarship about Sieyès’ thought to suggest that Sieyès should be seen not as modifying the Rousseauian volonté générale in order to accommodate representative government, but rather as redeploying the Malebranchian volonté générale in order to legitimize representative government.

The piece goes on to propose a more relevant replacement for intellectual history’s much-maligned model of ‘influence’: Sieyès’ sense of what counted as an argument for legitimate authority of a representative body seems to have been structured by foregoing arguments for the legitimate authority of a representative body to which he had been exposed. Rather than trying to pinpoint precisely what Sieyès read that ‘caused’ him to think what he did, we could instead think in terms of the historical sedimentation of standards of rationality in discourse. Then we would consider Malebranche’s _Entretiens_ as just an exemplary moment in the most important theological polemic in seventeenth-century France, one which evinced an argumentative logic that came to shape the claims that Sieyès put forth.

Gramsci and the Intellectuals: Modern Prince Vs Passive Revolution

by Peter D. Thomas

Peter Thomas, “Gramsci and the Intellectuals: Modern Prince Vs Passive Revolution”, Marxism and Intellectuals, Palgrave Macmillan, Basingstoke, 2007

חקר הטרור של המהפכה הצרפתית ברוסיה מסוף המאה ה 19- ועד היום

by Sveta Reingold

עבודת גמר מחקרית (תיזה)

המחקר מנתח את הפרשנויות השונות, שניתנו לטרור של המהפכה הצרפתית על ידי ההיסטוריונים הרוסים, מאז שהחלו לעסוק בנושא... more המחקר מנתח את הפרשנויות השונות, שניתנו לטרור של המהפכה הצרפתית על ידי ההיסטוריונים הרוסים, מאז שהחלו לעסוק בנושא המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-19 ועד עצם היום הזה. יש להדגיש, כי החיבור הנוכחי שם במרכז עניינו המחקרי את ההתייחסות של ההיסטוריונים הרוסיים לתופעת הטרור במהפכה הצרפתית, מתחילתו הרשמית עם ביטול המלוכה באוגוסט 1792 ועד לסיומו עם נפילת רובספייר והשלטון היעקוביני ב- 9 בתרמידור 1794. יחד עם כך, הוא נוגע גם בהבנתם של החוקרים הרוסים של הערכים, התהליכים או האירועים המהפכניים, שקדמו לטרור היעקוביני. גישה מעין זו יוצאת מתוך נקודת הנחה, כי בירור הטרור היעקוביני יהיה נגזר מתוך עמדה יסודית של חוקר זה או אחר ביחס לסוגיה: האם תופס הוא כלגיטימית, או כבלתי לגיטימית, את הפלתו האלימה של השלטון הקיים, והאם הוא מקבל את הגישה הגורסת את השינוי המואץ של הסדר החברתי כמרכיב בלתי נמנע בהתפתחותה של החברה ותנאי הכרחי לקדמתה. במילים אחרות: קבלתו או דחייתו האידיאולוגית של עקרון המהפכה היא החושפת את הטרור של השנים 1794-1792 לשיפוטים ערכיים מנוגדים בתכלית. כנ"ל גם לגבי תופעת האלימות העממית בכלל, באותו עידן, ובמיוחד החל מיולי 1789. ההתייחסות אליה בכתבי ההיסטוריונים הרוסים נבדקת בהסתמך על ההנחה, כי ניתחו את הטרור היעקוביני על בסיס הקשר או הפער המתקיים בינו לבין האלימות הספונטאנית, שהתבטאה בהתפרצות המהומות העממיות באותו עידן בכלל, ובמיוחד החל מיולי 1789.

« Nous des Annales » : un compte-rendu de Richard Cobb dans le Times Literary Supplement en 1966.

by Julien Louvrier

French translation and critical edition (with footnotes and a long introduction) of the famous... more French translation and critical edition (with footnotes and a long introduction) of the famous "Annalists'revolution" (a fierce review of F.Furet and D.Richet, La Révolution française) published anonymously in the T.L.S in 1966 by English historian Richard Cobb.

Penser la controverse. La réception du livre de François Furet et Denis Richet, La Révolution française

by Julien Louvrier

Published in Annales Historiques de la Révolution Française, n°351, janvier/mars 2008, p.151-176

The point of departure of an historiographic and enduring controversy, the book by François Furet and Denis Richet, La... more The point of departure of an historiographic and enduring controversy, the book by François Furet and Denis Richet, La Révolution française, constitutes an important stage in the evolution of the historiography of the French Revolution during the second half of thee twentieth century. It is not a question in this article of examining the vision of Furet/Richet offered of the French Revolution, whose main arguments are only briefly touched on, but ratherof considering the nature of the reactions it provoked. My approch to the study of the reception of the book is based on an analyse  of numerous reviews of the work. What is significant here is to reflect on the way in which the controversy was sparked off, developed and subsided. By discussing the immediate reception of the work, then looking at the effects of this reception in the history of the historiography, one can see how François Furet used the controversy to affirm in a transitional period in the historiography his divergent position compared with the dominant interpretation then incarnated  in the personnality and works of Albert Soboul.

Aux sources de la relecture de l’histoire de la Révolution française par François Furet

by Julien Louvrier

Par Jacques Guilhaumou, Julien Louvrier et Michael Scott Christofferson, in Annales Historiques de la Révolution Française, n°360, 2010, p.227-238.

La lutte des intellectuels français contre le « totalitarisme » et ses effets sur l’histoire de l’historiographie de... more La lutte des intellectuels français contre le « totalitarisme » et ses effets sur l’histoire de l’historiographie de la Révolution française. Débat avec M.S.Christofferson.

Marx, le marxisme et les historiens de la Révolution française au XXe siècle

by Julien Louvrier

Published in Cahiers d'histoire, revue d'histoire critique, n°102, 2007, p.147-167.

Nikolai Mikhailovich Karamzin

by Alberto Masoero

in L'albero della Rivoluzione. Interpretazioni della Rivoluzione francese, B.Bongiovanni, L.Guerci, ed.s, (Torino, einaudi, 1989)

Ivan Vasil'evich Luchitskii

by Alberto Masoero

in L'albero della Rivoluzione. Interpretazioni della Rivoluzione francese, B.Bongiovanni, L.Guerci, ed.s, (Torino, einaudi, 1989)

Vandalos y vandalismo

by David Alvarez Jimenez

in Revista de Historiografía, Vol. 8/1, pp. 113-123. [I.S.S.N.: 1885-2718]

Albert Soboul et la Société des Etudes Robespierristes

by Julien Louvrier

Published in Annales Historiques de la Révolution Française, n°353, juillet-septembre 2008, p.209-234

Retracer la trajectoire d’Albert Soboul impose de rompre avec les discours qui l’ont enfermé dans la figure figée de... more Retracer la trajectoire d’Albert Soboul impose de rompre avec les discours qui l’ont enfermé dans la figure figée de l’historien marxiste dogmatique ou dans celle du défenseur oecuménique d’une tradition historiographique. Une fois dégagées des lectures polémiques les réalités de la vie de Soboul se laissent appréhender plus aisément, révélant une dynamique singulière, mêlant engagements politique et historiographique, carrière académique et enjeux liés à la sociabilité robespierriste. Deux périodes rythment son action dans la SER. La première (1946-1958) est marquée par les certitudes et les accomplissements : rédaction de la thèse, premières activités au sein de la Société. La seconde (1958-1982) est synonyme de responsabilités, puis de désillusions. Secrétaire général de la SER, Soboul donne deux directions à son action : respect des orientations de Mathiez et défense de l’héritage de Lefebvre. Pris violemment à partie dans les débats des années 1970 qui sont des affrontements idéologiques, Soboul cherche à préserver les AHRF. Son caractère semble lui interdire tout aggiornamento. Au dynamisme des années 1960 succède une grande lassitude intellectuelle, indice de bien des désillusions.

English abstract :

To retrace the career of Albert Soboul requires discarding notions that imprisoned him into a cardboard fi gure of a dogmatic marxist historian or universal defender of an historiographical tradition. Once freed from such polemical interpretations, the realities of Soboul’s life are more easily understood, revealing a singular energy, mixing political involvements, historiography, an academic career, and issues linked to a robespierrist sociability. Two periods mark his action in the SER. The fi rst (1946-1958) is characterized by certainties and accomplishments: the writing of his thesis, the fi rst activities of the organization. The second (1958-1982) is synonymous with responsibilities, then disillusionment. General Secretary of the SER, Soboul gave two directions to his action: respect for the position of Mathiez and defence of the heritage of Lefebvre. Violently involved in the debats of the 1970’s, themselves essentially confrontations of ideology, Soboul endeavored to preserve the AHRF. His personality seemed to preclude any compromise. After the dynamism of the 1960’s came a period of major intellectual lassitude, a sign of much disillusionment.