Bible Translations

Can Translating the Bible Be Bad for Your Health? William Tyndale and the Falsification of Memory

by Paul Arblaster

co-authored with Juhász Gergely

'Some Witnesses Have ...': The Representation of the New Testament Text in English Bible Versions.

by Holger Szesnat

Szesnat, Holger. "'Some Witnesses Have ...': The Representation of the New Testament Text in English Bible Versions." TC: A Journal of Biblical Textual Criticism 12 (2007)

The Integration of OT Theology with Bible Translation

by William Barrick

Published in The Master's Seminary Journal 12, no. 1 (Spring 2001): 15-31

Translation of Scripture should be faithful to the original languages of the text, but should also communicate the... more Translation of Scripture should be faithful to the original languages of the text, but should also communicate the text’s meaning accurately to the modern reader so that he may reach proper theological conclusions. That poses a difficult challenge because of the great distance between classical Hebrew and various modern languages. Three passages from Genesis illustrate the interaction between translation and theology. Genesis 12:3 illustrates the importance of Hebrew syntax in translation. Genesis 15:5 reflects the effects of archaeology on translation and the importance of not excluding possible interpretations in passages with debated meanings. Genesis 19:24 shows how translations may obscure important details and why one should not impugn the theological positions of translators on the basis of renderings of isolated verses. Evangelicals with sound theology should take the lead in Bible translation because of the inevitable effect of a translator’s theology on the accuracy of his or her translation.

Bible Translations as Great Literature: Problems and Perspectives

by William Barrick

Paper presented at Evangelical Theological Society Far West Region Annual Meeting, April 2005

Obviously, various Bible translations have become exemplars of what is great literature. The Septuagint, though... more Obviously, various Bible translations have become exemplars of what is great literature. The Septuagint, though arguably lacking in Greek linguistic sophistication, became great literature because of its unique role in Jewish and Church history. Jerome’s Latin Vulgate impacted many Bible translations during the Reformation and the two centuries immediately following the Reformation. As far as English Bibles are concerned, the King James Version (1611/1789) still maintains its exalted position in English literature’s hall of fame. Luther’s German translation (1545), the Spanish version of Reina-Valera (1569/1602), and the French Bible of Louis Segond (1910) might even lay claim to being great literature. Leland Ryken, in The Word of God in English: Criteria for Excellence in Bible Translation (Crossway, 2002), identified some of the factors that make an English Bible translation great literature. How would these same criteria apply to non-English translations? Is it incumbent upon Bible translators to produce literary masterpieces? If not, why? If so, by what means? How might this consideration affect Bible translations in languages where there is no pre-existing literature? How should the hallmarks of great literature impact future English translations? In an age of audio-visual media, how significant is the literary factor for Bible translations?

Turning Babel on Its Head: Translating for Understanding

by William Barrick

My Presidential Address for the Evangelical Theological Society Far West Region Annual Meeting, 2004, LaMirada, CA

From a pragmatic view point, a translation of the Bible must be readable and understandable. Faithfulness to the... more From a pragmatic view point, a translation of the Bible must be readable and understandable. Faithfulness to the original meaning of the biblical text does not equate with communicating that text to readers in understandable language. Throughout the history of the Church, many have responded to the challenge of proclaiming God's Word in translation. No great goal exists for exegetes and expositors than making Scripture available to everyone in their heart language.

Il gotico di Wulfila: tra diacronia e retorica

by Artemij Keidan

draft of my first paper, in Italian
published on AION-L 23

Nowy przekład Księgi Rodzaju

by Marek Piela

"Studia Judaica" 10 (2002)

The Slavonic Translation of the Minor Prophets with Commentary – a Textological Approach.

by Yavor Miltenov

Scripta & e-Scripta, 7, 2009, 135–179.

I'm uploading a copy of my own here, it's not a scan from the journal.

Uses of Participle бышѧштии ‘future’ in the Slavonic Translation of the Minor Prophets with Commentary.

by Yavor Miltenov

Linguistique balcanique, 43, 2009, 3, 159–167.

The Slavonic Translation of the Minor Prophets with Commentary – Rare Words and Lexical Markers.

by Yavor Miltenov

In: ΤΟΞΟΤΗΣ. Studies for Stefano Parenti. [Αναλεκτα Κρυπτοφερρης, 9]. Grottaferrata, 2010, 289–300.

Dwujęzyczne wydanie Pięcioksięgu

by Marek Piela

Published in Studia Judaica 13 (2004)

רעד אל העם!: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל

by Ghil'ad Zuckermann

Let My People Know!: Towards a Revolution in the Teaching of the Hebrew Bible

Authors:
Ghil'ad Zuckermann
Gitit Holzman

Journal:
גילוי דעת - כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות
גילוי דעת 1
Gilui Daat 1

pp. 13-31

Editors:
Nimrod Aloni
Amnon Yuval

עורכים:
נמרוד אלוני
אמנון יובל

Date:
2011

רֵעד אל העם!: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל

Let My People Know!: Towards a Revolution in the... more רֵעד אל העם!: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל

Let My People Know!: Towards a Revolution in the Teaching of the Hebrew Bible

גילוי דעת 1

Gilui Daat 1

2011

pp. 13 -31

Professor Ghil'ad Zuckermann
Dr Gitit Holzman

גלעד צוקרמן
גתית הולצמן


תקציר

ידע התנ"ך וכן ידע השפה הם בין הנושאים החשובים ביותר אותם אמורה מערכת החינוך הישראלית להקנות לבוגריה. נשאלת השאלה מדוע המשאבים הרבים המופנים להוראת מקצועות אלה אינם תורמים בפועל לידיעת תנ"ך ואף לא לידיעת הלשון העברית.

המאמר מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הכשלים בהוראת שני המקצועות. שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל :הישראלית. שפה זו היא הכלאה בין העברית, היידיש ושפות נוספות, היא בעלת דקדוק משל עצמה, והיא היא שפת אמם של רוב ילידי ישראל מזה כמאה שנים.

המאמר עומד על כך כי יש הבדל מהותי בין אופן הרכישה של שפת האם ודרך השימוש בה, לבין המנגנונים הפועלים בעת השימוש בשפות הנרכשות באופן אחר. לפיכך, היות והתנ"ך כתוב בְּשפה שאינה שפת אימם של דוברי הישראלית, הוראתו חייבת להעשות בשיטות המשמשות בתחום הוראתן של שפות זרות. במקביל לכך יש לכבד את השפה הישראלית הנוהגת כיום ולחדול מלייסר את הציבור הדובר אותה על כי לשונו אינה כפופה לחוקי העברית הקדומה.

החברה הישראלית עתירת פולמוסים הנוגעים לדת ולתרבות, ומסתמכים במידת מה על מקורות היהדות. הבנת לשון המקורות הקדומים והכרות מעמיקה עם רעיונותיהם אשר תושג אך ורק על ידי נקיטת אמצעים פדגוגיים הולמים, תשכלל את השיח הציבורי ותשפר את יכולת הכלל להפיק תועלת של ממש מאותם ויכוחים.




רשימת מקורות

אברהים, רפיק (2010). דיגלוסיה ודו-לשוניות בהקשר של השפה הערבית: עדות ממחקר קוגניטיבי, מגמות - כתב עת למדעי ההתנהגות, כרך מו, עמ' 625-598.

אפלטון, (תש"מ 1979). 'אפולוגיה של סוקרטס', כתבי אפלטון, תירגם מיוונית יוסף ג. ליבס, כרך ראשון. ירושלים ותל-אביב: הוצאת שוקן, עמ' 206 – 238.

בן חיים, זאב. (התשנ"ב 1992). 'האחדות ההיסטורית של הלשון העברית וחלוקתה לתקופות – כיצד?', במלחמתה של לשון, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית עמ' 3 – 35.

הראל, עמוס. (2011 14 יוני). הרמטכ"ל, בני גנץ, קבע שיש לומר בטקסים "יזכור אלוהים" ולא "יזכור עם ישראל". הארץ. נדלה ב 11 באוגוסט 2011 מתוך:
http://www.haaretz.co.il/

הרמתי, שלמה. (תשנ"ז 1997). עברית - מ"שיח שפתיים" ללשון לאומית. תל אביב: הוצאת ירון גולן.

הרמתי, שלמה. (תש"ס 2000). עברית שפה מדוברת, תל אביב: משרד הבטחון

הרשב, בנימין. (תשס"ח 2008). לשון בימי מהפכה, המהפכה היהודית המודרנית ותחיית הלשון העברית. ירושלים: כרמל.

'עברית קדוּמה ועברית בּת ימינוּ – לשוֹן אחת?' שיח בלשנים, לשוֹננוּ לעם, מחזור לא קוּנטרס ד, אדר תש"ם (1980).

צוקרמן, גלעד. (תשס"ט 2008). ישראלית שפה יפה. תל אביב: עם עובד.

קלוזנר, יוסף. (1957). עברית עתיקה ועברית חדשה, בתוך: העברית החדשה ובעיותיה., תל אביב: מסדה, עמ' 36 – 56.

קשתי, אור. (2011 24 פברואר). ירידה חדה במספר התלמידים הניגשים לבגרות מורחבת בתנ"ך. הארץ. נדלה ב 1 במרץ 2011 מתוך:
http://www.haaretz.co.il/

רבין חיים . (תשל"ה 1975), ). מהותו של הדיבּוּר העברי שלפני התחייה, לשוננו לעם כו, עמ' 227 - 233.

רבין, חיים. (תשנ"ט 1999)., מה הייתה תחיית הלשון העברית?, חקרי לשון, אסופת מאמרים בלשון העברית ובאחיותיה, ערוכה בידי משה בר-אשר וברק דן, ירושלים: מוסד ביאליק. עמ' 359 – 376.

רביצקי אביעזר. (תשנ"ז 1997). דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

רוזן, חיים. (תשט"ז 1956). העברית שלנו :בלשנות שיטות באור דמותה , תל אביב: עם עובד.

רוזן, חיים. (תשל"ד 1974)., הלשון העברית בת ימינו, האנציקלופדיה העברית, (כרך כו, עמ' 660 – 664). ירושלים: מסדה.

שלום גרשם. (תש"ן 1989). הצהרת אמונים לשפה שלנו, מכתב לפרנץ רוזנצווייג ב 26.12.1926. עוד דבר, פרקי מורשה ותחיה (ב). כינס וערך: אברהם שפירא, תל אביב: עם עובד. עמ' 59 – 60.

שפירא אניטה. (תשנ"ז 1997). בן-גוריון והתנ"ך: יצירתו של סיפר היסטורי?, יהודים חדשים, יהודים ישנים, תל אביב: עם עובד. עמ' 217 – 247.

שפירא אניטה. (תשס"ו 2005). התנ"ך והזהות הישראלית. ירושלים: מאגנס.


Chomsky, Noam. (1957)., Syntactic Structures, The Hague: Mouton.

Ibrahim, Raphiq. (2009). Selective deficit of second language: a case study of a brain-damaged Arabic-Hebrew bilingual patient, Behavioral and Brain Functions. 5:17.

Zuckermann, Ghil'ad. (2006). A New Vision for "Israeli Hebrew": Theoretical and Practical Implications of Analysing Israel's Main Language as a Semi-Engineered Semito-European Hybrid Language. Journal of Modern Jewish Studies 5.1: 57-71.

Zuckermann, Ghil'ad. (2009). Hybridity versus Revivability: Multiple Causation, Forms and Patterns. Journal of Language Contact Varia 2: 40-67.



---------------------------------------------------------------------------------

גילוי דעת - כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות

כתב עת שפיט חדש

בהוצאת מכללת סמינר הקיבוצים והוצאת הקיבוץ המאוחד

"גילוי דעת" – תעודת זהות"גילוי דעת" הוא כתב עת מדעי שפיט, שעומד לצאת לאור על ידי מכללת סמינר הקיבוצים והוצאת הקיבוץ המאוחד, וששם לו למטרה להעשיר ולהעמיק את הדיון בסוגיות חינוכיות, חברתיות ותרבותיות המעסיקות את החברה הישראלית והעולמית עם תחילת העשור השני של המאה ה-21.

מתוך עמדה המאמינה בחשיבותה של ראייה אינטלקטואלית רחבה ומקפת ובנחיצות קיומה של קשת מגוונת של נקודות מבט ותחומי מחקר ושיח, כתב העת יפרסם מאמרים שישקפו מנעד רחב של פרספקטיבות דיסציפלינאריות, שיטות חקירה והשקפות ערכיות. בהתאם לכך, מערכת "גילוי דעת" כוללת, לצד חוקרים בתחומי החינוך, מלומדים בעלי שם מתחומי דעת שונים במדעי החברה והרוח.

המכנה המשותף של המאמרים שיתפרסמו יהיה מקוריותם, יכולתם להתמודד עם סוגיות מרכזיות בשיח החינוכי והציבורי, ותרומתם למבט רחב ומשמעותי על הנושא שבו יעסקו. נעודד באופן מיוחד את הופעתם של מאמרים ביקורתיים ובעלי תכנים פולמוסיים, מתוך אמונה בחשיבותה של נועזות אינטלקטואלית ומתוך רצון להפוך את "גילוי דעת" לאתר מרכזי לחידוד ולליבון שאלות יסוד ישראליות וגלובליות.

נימנע מלפרסם ב"גילוי דעת" מאמרים המטפלים בנושאים ספציפיים ומצומצמים באופן כזה שאינם מאירים סוגיות והיבטים רחבים ושאינם בעלי השתמעויות החורגות מהמקרה הקונקרטי שהם עוסקים בו. כתוצאה מכך, לא יתקבלו לפרסום מאמרים שעוסקים בסוגיות תוך-דיסציפלינאריות צרות, שאין להן נגיעה משמעותית לסוגיות חינוכיות, חברתיות או תרבותיות.

עורך ראשי: פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם, מכללת סמינר הקיבוצים
עורך: ד"ר אמנון יובל, המכון לחינוך מתקדם, מכללת סמינר הקיבוצים

חברי מועצת המערכת: פרופ' דן אבנון, ד"ר איימן אגבריה, פרופ' חיים אדלר, פרופ' יאיר אורון, פרופ' ניב אחיטוב, פרופ' יאירה אמית, פרופ' אבנר בן עמוס, פרופ' מרים בן פרץ, ד"ר אוה ברגר, פרופ' מירי ברוך, ד"ר דפנה גולן, ד"ר יוסי דהאן, פרופ' עמוס דרייפוס, פרופ' חגית הלפרין, ד"ר רבקה ודמני, פרופ' רות זוזובסקי, פרופ' צבי טאובר, פרופ' יוסי יונה, פרופ' ציפי ליבמן, פרופ' אייל נווה, פרופ' גבי סלומון, פרופ' פניה עוז-זלצברגר, פרופ' פייסל עזאיזה, פרופ' משה צוקרמן, פרופ' יצחק קשתי, פרופ' אריאל רובינשטיין, פרופ' עוזי שביט.

Let My People Know!

by Ghil'ad Zuckermann

Jerusalem Post, 18 May 2009

Zuckermann, Ghil'ad 2009. "Let My People Know!", Jerusalem Post, 18 May 2009.


LET MY... more Zuckermann, Ghil'ad 2009. "Let My People Know!", Jerusalem Post, 18 May 2009.


LET MY PEOPLE KNOW!

Ghil'ad Zuckermann

In 1996 president Ezer Weizman visited Cambridge University to see the medieval Cairo Geniza Jewish manuscripts. He was introduced to the Regius Professor of Hebrew, nominated by the queen of England herself. Hearing "Hebrew," the friendly president clapped the don on the shoulder and asked "ma nishma," the common Israeli "what's up" greeting, which some take to literally mean "what shall we hear" but which is a loan translation of the Yiddish phrase vos hért zikh, literally meaning "what's heard."

To Weizman's astonishment, the distinguished Hebrew professor didn't have the faintest clue about what the president "wanted from his life." As an expert on the Old Testament, he wondered whether Weizman was alluding to Deuteronomy 6:4: Shema` Yisrael (Hear, O Israel). Not knowing Yiddish, Russian, Polish, Romanian - let alone Israeli, the language spoken by Israelis - the Cantabrigian don had no chance of guessing the actual meaning of this beautiful, economical expression.

Semiticist Edward Ullendorff has wrongly claimed that Isaiah could have easily understood Israeli. To begin with, Isaiah would have found it extremely hard to even decode the European pronunciation of Israeli speakers. But more important - and less hypothetical: Do Israelis understand Isaiah?

In the last 10 years, I have unfortunately acquired many enemies because I insisted that Israelis not only do not understand the Bible, but much worse: They misunderstand it without even realizing it! Thus, I was delighted to hear about the project launched by the experienced Bible teacher Avraham Ahuvia and insightful publisher Rafi Mozes, acronymized in the biblionym Tanakh RAM.

What most people call Modern Hebrew, which I term Israeli, is a fascinating and multifaceted 120 year-old Semito-European hybrid language. It is a mosaic rather than Mosaic. Its grammar is based not only on "sleeping beauty" Hebrew, but also on Yiddish, the revivalists' mame loshn (mother tongue), as well as on other languages spoken by the founders, e.g. Polish, Russian, German, Ladino and Arabic. Notwithstanding, the Education Ministry axiomatically assumes that Israeli is simply an evolution of Hebrew and that the Bible is thus written in the very same language spoken by Israeli pupils.

Israelis might understand the very basic meaning of bereshit bara 'elohim et hashamayim ve'et ha'aretz (In the beginning God created the heaven and the earth) rather than, say, hatzvi yisrael al bamotekha Halal (II Samuel 1:19: The beauty of Israel is slain upon thy high places). But how many Israelis can really fathom tohu vavohu or tehom (Genesis 1:2), the Israeli misleading senses being "mess" and "abyss"? How many Israelis know that an `egla meshulleshet (Genesis 15:9) is not a triangular cow but "a heifer of three years old"? If they studied the RAM Bible, they would know because it is translated as such: egla bat shalosh.

Most Israelis misunderstand yeled sha`ashu`im (Jeremiah 31:19) as "playboy" rather than "pleasant child." Ba'u banim `ad mashber (Isaiah 37:3) is misinterpreted by Israelis as "children arrived at a crisis" rather than as "children arrived at the mouth of the womb, to be born." Adam l'`amal yulad (Job 5:7) is taken to mean "man was born to do productive work" rather than "mischief" - an accusation of the inherent wickedness of mankind. One could give thousands of examples, and from post-biblical Hebrew too: for instance, how many Israelis can follow the meaning of the Hanukka hymn "Ma`oz Tzur Yeshu`ati"?

Israelis are incapable of recognizing fine points of aspects and tenses in the Bible. I remember in my IDF basic training, the commander ordered us "od khamesh dakot hayitem kan!" (Within five minutes you will have been here), hayitem referring to an action in the future. In the Bible, heyitem regularly refers to an action that has been completed, independently of whether or not it is in the past or future. Such a biblical mind-set is in strong contradistinction to the Weltanschauung of the Homo sapiens sapiens israelicus vulgaris and to the way Israelis read the Bible.

Ask Israelis what 'avanim shaHaqu mayim (Job 14:19) means and they will tell you that the stones eroded the water. On second thought, they might guess that it would make more sense that the water eroded the stones. Yet such an object-verb-subject order is ungrammatical in Israeli today.

Eliezer Ben-Yehuda would have been most content had Israelis spoken biblical Hebrew. Had the Hebrew revival been fully successful, we would indeed have spoken a language closer to ancient Hebrew than modern English is to Chaucer because we would have bypassed more than 1,750 years of natural development.

Given the Israeli language's hybridic heritage and omnipresent misunderstandings of the Hebrew Bible by Israelis, Ahuvia's translation should be cherished by the establishment. The Education Ministry should revise the way it teaches the Bible and treat it as foreign language classes - just like Latin. Tanakh RAM fulfills the mission of red el ha'am not only in its Hebrew meaning (go down to the people) but also - more importantly - in its Yiddish meaning (red meaning speak!). Ahuvia's RAM translation is most useful and dignified. Given its high register, however, I predict that the future promises consequent translations into more colloquial forms of Israeli, a beautifully multilayered and intricately multisourced language of which to be proud.

Prof. Zuckermann splits his time between Israel and Australia. His most recent book Israelit Safa Yafa (Israeli, A Beautiful Language: Hebrew as Myth) was published by Am Oved.

www.zuckermann.org

Three Recent Bible Translations: An Old Testament Perspective

by William Tooman

JETS 46: 497–520. Coauthored by M. A. Lyons.

The King James Bible at 400: Scripture, Statecraft, and the American Founding.

by Bernard M. Levinson

Co-authored with Joshua Berman, published as a special supplement in The History Channel Magazine, November 2010, pp. 1-11.

This short article addressed to a broader readership investigates the impact of the King James Bible upon the American... more This short article addressed to a broader readership investigates the impact of the King James Bible upon the American founding. In order to show that impact, the article's first half portrays the political context for the formation of the King James, charts the influence of the Bible upon early modern political thought, and then sketches the impact of the KJV upon the rhetoric and political thought of the Founders. The essay is accompanied by a timeline.

Key Words:
Authorized Version; King James Version; American Founding; Bible and political thought, religion and the founding, founders, Bible and intellectual history, Spinoza, Bible and constitution; Bible and democracy.